פסק-דין בתיק ב"ל 32546-04-12

2.         טענת הערעור העיקרית היא שמסקנות הוועדה סותרות את הממצאים שנמצאו בבדיקתה הקלינית של הוועדה. נטען עוד, כי הוועדה התעלמה מבדיקת CT מיום 17/10/10, ולא התייחסה להגבלה בתנועות החוליות C7 - C6, על אף שד"ר טנצמן התייחס לכך בחוות דעתו.

3.         לטענת המשיב, מדובר בטענות בתחום הרפואי; הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית שנמצאה תקינה, הסבירה בפירוט את תוצאות בדיקת ה- CT, והיא רשאית להעדיף את ממצאיה על פני בדיקת הדמיה. לפיכך, נטען כי החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת, ולא נפל בה כל פגם משפטי.

4.         לבית הדין הסמכות לבחון האם נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה (ראו סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995).

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.         לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקולים של הוועדה ובכלל החומר המונח בפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

6.         ביום 20/11/11 התכנסה הוועדה, הקשיבה לתלונות המערער ועיינה במסמכים הרפואיים שהונחו בפניה, לרבות חוות דעתו של ד"ר טנצמן מיום 1/8/11, כרטיס רפואי מקופת חולים וסיכום אשפוז מיום 25/2/10. הוועדה, בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לנוירולוגיה ומומחה למחלות פנימיות, ערכה למערער בדיקה קלינית, וציינה את ממצאיה בפירוט. הוועדה ציינה כי לורדוזיס פיזיולוגי צווארי שמור; אין דלדול במסת שרירי הכתף; אין רגישות למימוש בחוליות הצוואר. הוועדה בדקה טווחי תנועה בצוואר, וציינה: בכפיפה מגיע עם הסנטר לבית החזה, יישור °70, סיבוב לצדדים °70 לכל צד, הטיה °45 לכל צד. הוועדה התרשמה כי "בהתנהלותו, בעת שפשט מעילו וחולצתו וכן בעת שלבשם חזרה נצפו תנועות אף תקינות מאלו שנצפו במהלך הבדיקה". 

באבחנה הרפואית ציינה הוועדה כי מדובר במצב לאחר חבלת ראש וצוואר. לשם סיכום הדיון ביקשה הוועדה לעיין בצילומי CT מיום 17/10/10, שעמדו בפני ד"ר טנצמן.

ביום 12/2/12 שבה הוועדה והתכנסה, ולאחר שעיינה בבדיקת CT עמוד שדרה צווארי מיום 17/10/10, הסבירה הוועדה כי בצילום נראה יישור לורדוזה צווארית, לא נראה לחץ על עמוד השדרה ו/או שורשי העצבים. לדעת הוועדה, ממצאי בדיקת ה-CT תואמים את ממצאי הבדיקה הקלינית. הוועדה עיינה בחוות הדעת של ד"ר טנצמן מיום 1/9/11, וציינה כי מצאה ממצאים שונים מאלו שמצא ד"ר טנצמן: ראשית, הוועדה לא מצאה הגבלות תנועה בעמוד שדרה צווארי; שנית, ב- CT לא נראו סימנים של לחץ על שורשי העצבים. לאור האמור, הוועדה לא קיבלה את מסקנותיו של ד"ר טנצמן וקבעה למערער 0% נכות צמיתה.

7.         המערער טוען כי משמצאה הוועדה יישור של הלורדוזה הצווארית, משמע שקיימת הגבלה בתנועה, וקביעת הוועדה לפיה אין הגבלה בתנועות עמוד שדרה צווארי עומדת בסתירה לממצאיה. המערער מוסיף וטוען, כי ממצאי ה- CT מצביעים על היצרות בנקבים, וקביעת הוועדה כי לא נראה לחץ על עמוד השדרה עומדת בסתירה לממצאים אלה.

המדובר בקביעות רפואיות מובהקות, שאין בית הדין מוסמך להתערב בהן. טענות המערער מבקשות לחתור תחת סמכויות שהוקנו לוועדה בחוק, ומשכך דינן להידחות.

זאת ועוד: ד"ר טנצמן בחוות דעתו מצא הגבלה קלה בטווח התנועה של עמוד השדרה הצווארי בכל הכיוונים, ויישם את פריט ליקוי 37(5)(א)-(ב), שעניינו הגבלה בתנועה בעמוד שדרה צווארי. על פי ממצאיה הקליניים של הוועדה לא נמצאה הגבלה בתנועות עמוד שדרה צווארי. דין הוא כי ממצאים שונים, מהווים הנמקה ברורה והתייחסות מספקת לחוות דעת.

בנוסף, משלא מצאה הוועדה עדות ללחץ על חוט השדרה ו/או שורשים עצביים, רשאית היא להעדיף את ממצאי בדיקתה הקלינית על פני ממצאי בדיקת הדמיה.

לפיכך, טענה ערעור זו נדחית.

8.         אף הטענה שהוועדה לא התייחסה לממצאי בדיקת ה- CT, דינה להידחות. עיון בפרוטוקול הוועדה מיום 12/2/12 מלמד כי הוועדה - אשר עצרה את הדיון ביום 20/11/11 כדי לקבל לידיה את בדיקת ה- CT - התייחסה בפירוט רב לפענוח הבדיקה.

9.         לסיום, לא מצאתי ממש גם בטענת הערעור כי הוועדה התעלמה ממכלול המסמכים הרפואיים שעמדו בפניה. כפי שטען המשיב, המערער לא הצביע על מסמך ספציפי אליו לא התייחסה הוועדה.

10.       הנה כי כן, הוועדה קבעה את מסקנותיה באופן ברור המאפשר מעקב אחר הלך מחשבתה, ותוך עיגון מסקנותיה בקביעותיה הרפואיות. משכך, לא מצאתי שנפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה.

11.       לאור כל האמור, הערעור נדחה.